רומן מאפיה, בדרך שלך
עם איורים וקריינות.

1. 01

   הביקור הראשון

   הציגי את החנות שלה, את הרחוב ואת האיש שכולם משתתקים כשהוא עובר בו. הוא נכנס מסיבה רגילה: חליפה, כיכר לחם, שאלה על שכר הדירה. הוא מנומס, משלם יותר מדי והולך כשהיא אומרת שהחנות נסגרת. הבהירי שהיא היחידה ברחוב שאינה פוחדת ממנו.

2. 02

   הטובה שלא ביקשה

   משהו משתבש ברחוב שלה: שכר הדירה עולה, ספק מפסיק להביא סחורה או שסופה שוברת חלון. עד הבוקר הבעיה נפתרת, ואיש אינו מוכן לומר מי שילם. היא יודעת. היא לא רוצה להיות חייבת לו, ושמה לב שהוא לעולם אינו מזכיר את זה.

3. 03

   היא רואה את הצד הרך שלו

   היא תופסת אותו מגלה טוב לב כשהוא חושב שאיש אינו רואה: כלפי לקוח ותיק, כלפי המלצר בשולחן הקבוע שלו ביום שישי או כלפי הכלב שישן בפתח ביתו. הם אינם מדברים על כך. היא מתחילה לתהות אם העיר טועה לגביו, או שאולי היא פשוט יוצאת מן הכלל.

4. 04

   ארוחת הערב הראשונה

   היא מסכימה לארוחת ערב אחת. הוא מספר לה במה הוא עוסק, בלי תירוצים. הוא מסביר מה יהיה המחיר של הקרבה אליו, ומבהיר שהיא יכולה ללכת עכשיו ושהרחוב שלה יישאר בטוח בכל מקרה. היא נשארת לקינוח. איש מהם אינו מדבר על המשמעות של זה.

5. 05

   המחיר

   העולם שלו מתקרב אליה. אדם שהיא סומכת עליו מספר לה מה המשמעות של להיות שלו, או שהעולם שלו מזכיר לה שיש בו כללים שמעולם לא הסכימה להם. זה הפרק שבו היא סוגרת את החנות מוקדם ולא עונה לשיחה שלו. והוא אינו בא אל דלתה.

6. 06

   היא מתיישבת לשולחנו

   היא ניגשת לשולחן הקבוע שלו ביום שישי ומציגה את התנאים שלה: החנות נשארת שלה, הוא לעולם אינו משקר לה והיא תמיד חופשייה ללכת. הוא מסכים לכולם. אחר כך מגיע הווידוי, ואחריו כמה תשוקה שתרצי. היא נתנה לו לחכות שישה פרקים, והוא היה מחכה גם יותר.

הבינה המלאכותית שלנו זוכרת כל פרק. חפת השרוול שהשאיר על הדלפק שלה בפרק השני עדיין נמצא במגירה שלה בפרק השישי, כשהיא מחזירה לו אותו ומבקשת שיישאר.