קרבה כפויה, בדרך שלך
עם איורים וקריינות.

1. 01

   הדלת נסגרת

   הראי מה משאיר אותם יחד: הסערה, התפקיד או המסע הארוך. תני לכל אחד מהם סיבה להיות שם וסיבה לרצות להיות במקום אחר. הבהירי שרק מזג האוויר או העבודה משאירים אותם יחד.

2. 02

   הכללים

   הם מחלקים ביניהם את המרחב: הצד שלה, הצד שלו, מי מבשל ומי ישן איפה. הכללים נועדו לשמור על מרחק. הקוראת כבר יודעת שהם לא יחזיקו מעמד.

3. 03

   שש בבוקר

   היא רואה אותו לפני שהוא מוכן שמישהו יראה אותו: עייף, נחמד לכלב של השכנים, לא מוצלח בהכנת קפה. איש מהם לא אומר דבר. היא מתחילה לחפש אותו בבקרים.

4. 04

   המגע שאין לו סיבה

   במשך ימים הם חלקו שמיכה כדי להתחמם וחלפו זה על פני זו במסדרון. ערב אחד ידו נשארת על גבה שנייה אחת יותר מהדרוש. שניהם שמים לב, ואף אחד מהם לא מזכיר זאת.

5. 05

   קרוב מדי

   לילה קשה. אחד מהם אומר משהו פוגע, כי הרצון להיות עם מישהו במרחב קטן יכול להתיש. הם חוזרים כל אחד לצד שלו, והבית מרגיש גדול וקר יותר משהרגיש קודם.

6. 06

   הדלת נפתחת

   הדרך מתפנה, המעבורת חוזרת, העבודה מסתיימת. עכשיו היא יכולה לעזוב. דווקא היא בוחרת להישאר, והיא אומרת לו למה. מכאן והלאה, התשוקה יכולה להיות עזה ככל שתרצי.

הבינה המלאכותית שלנו זוכרת כל פרק. הסוודר שהוא השאיר על הכיסא שלה בפרק השני עדיין מונח על כתפיה בפרק השישי, כשהיא אומרת לו שהיא נשארת.